במהלך העשורים האחרונים, תחום ניתוחי הראש והצוואר התקדם באופן משמעותי ולמעשה בימינו מדי יום ביומו מבוצעים הליכים כירורגיים שעד לפני זמן לא רב כול כך נתפסו כמדע בדיוני.
הניתוחים האנדוסקופיים והמיקרו כירורגיה מאפשרים כיום לבצע ניתוחים מורכבים בצורה בלתי רגילה מבלי לסכן במידה רבה את בריאותו של המנותח, אך במקרים מסוימים, גם הניתוח הפשוט ביותר יכול להסתבך וכן לא אחת קורה שגם המנתח המיומן ביותר, מבצע טעות במהלך הניתוח וכתוצאה מכך נגרם למנותח נזק.
גרימת נזק למנותח במהלך ניתוחי ראש וצוואר
גם במקרים שבהם מטרת הניתוח הושגה, הרי שלא תמיד ניתן להכתיר את הניתוח כהצלחה. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים לא מעטים בזמן שהמנתח מטפל באזור מסוים, הוא גורם לנזק באזור הסמוך אליו. כך לדוגמה במקרים מסוימים ניתוח להסרת גידול מאחד השקדים יכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה במיתרי הקול וניתוח כפתורים פשוט לצורך העניין, יכול להסתבך ולגרום לפגיעה בעור התוף.
לא תמיד הנזק נגרם באשמתו של המנתח שכן במקרים מסוימים דווקא המינון של חומרי ההרדמה היה שגוי ואז מדובר ברשלנות של הרופא המרדים. עם זאת, בדרך כלל תביעות מסוג זה מוגשות לבית החולים שבו בוצע הניתוח, ללא קשר לאיש הצוות הספציפי שהתרשל בתפקידו.
במקרים מסוימים מדובר על חלק מסיבוכי הניתוח שלא ניתן לצפות במאה אחוז מראש ושלא ניתן היה למנוע אותם, אך במקרים רבים אחרים מדובר על נזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית גרידא.
כיצד ניתן להוכיח כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בניתוחי ראש וצוואר?
הדבר הראשון שיש לעשות בכול מקרה שבו עולה החשד לכך שיש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ברפואת אף אוזן גרון ובניתוחי ראש וצוואר הוא לפנות לעורך דין לענייני נזיקין שמתמחה בהגשת תביעות בגין מקרים של רשלנות רפואית. אחד מהתפקידים החשובים ביותר של עורך הדין הוא לאתר רופא מומחה לרפואת אף אוזן גרון שעוסק בין השאר בכתיבה של חוות דעת רפואיות לבתי המשפט.
חוות דעת רפואית היא מסמך מקצועי בעל תוקף משפטי שבו צריך הרופא לפרט את נסיבות המקרה, להסביר מדוע לדעתו המקצועית הרופא פעל ברשלנות וכיצד יכול היה לנהוג אחרת, תוך שהוא מנמק את עמדתו בספרות המתאימה. סך הכול כדי לזכות בתביעה של רשלנות רפואית יש להוכיח כי אכן התקיים יסוד הרשלנות ושכול רופא סביר היה נוהג אחרת, לאחר מכן יש להוכיח כי התובע סובל מנזק גופני ולבסוף יש להוכיח כי בין מקרה הרשלנות לנזק הגופני ישנו קשר סיבתי, כלומר שהרשלנות גרמה לנזק.
שימו לב – ברוב המקרים שבהם מוגשת חוות דעת רפואית מצד התביעה, יגיש גם הצד הנתבע חוות דעת רפואית. כמו כן במקרים לא מעטים, בית המשפט ממנה רופא מומחה מטעמו על מנת לקבוע לצדו של מי עומד הצדק.
אי מתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוחי ראש וצוואר
לפני כול ניתוח ראש וצוואר, הרופא המנתח צריך לקיים פגישה עם המטופל שבה עליו לספק לו כמה שיותר פרטים בנוגע לניתוח שהוא עתיד לעבור. כך לדוגמה על המנתח להסביר למטופל כיצד יתבצע הניתוח, עליו לפרט בפניו את הסיכונים הכרוכים בניתוח, את שכיחות הסיבוכים בניתוחים מהסוג שהוא עתיד לעבור, את התוצאות המצופות, את האלטרנטיבות העומדות בפניו ועוד.
לאחר שהרופא מוודא כי המטופל הבין את דבריו, עליו להחתימו על טופס הסכמה מדעת והחתימה על הטופס מהווה עדות לכך שהמטופל הבין את שנאמר לו ושהוא מסכים לעבור את הניתוח בדעה צלולה. במקרים בהם המטופל לא חתם על טופס הסכמה מדעת, בהחלט ייתכן שתקום עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. במקרים רבים מאוד מוגשות תביעות על רקע של אי החתמה על טופס הסכמה מדעת כשלטענת התובעים לו היו מודעים לסיכונים הכרוכים בניתוח, לא היו מסכימים לעבור אותו.
אמנם עצם החתימה על טופס הסכמה מדעת מהווה ברוב המקרים עדות לכך שהמטופל קיבל את כול המידע הרלוונטי ושנתן את הסכמתו לביצוע הניתוח מתוך ידיעה ברורה של הסיכונים והסיבוכים האפשריים, אך במקרים מסוימים ניתן להוכיח כי החתימה על הטופס בוצעה בהיסח הדעת או מתוך טשטוש ובמקרים האלו בהחלט ייתכן כי התקיים יסוד הרשלנות.