בלוטת התריס היא בלוטה ששייכת למערכת האנדוקרינית. הבלוטה ממוקמת בגרון, צורתה כצורת מגן (משום כך נהוג לכנות אותה גם בשם "בלוטת המגן") והמיקום המדויק שלה הוא מתחת לגרוגרת, משני הצדדים של קנה הנשימה.
הבלוטה מייצרת ומפרישה הורמונים המשפיעים על קצב המטבוליזם של הגוף ועל משק הסידן בגוף. ההורמונים המרכזיים שמפרישה הבלוטה נקראים תירוקסין, תריודוטירונין וקלציטונין.
הבעיות המרכזיות שיכולות להופיע בבלוטה הן פעילות יתר או תת פעילות והטיפול בבעיות משתנה בהתאם למקור הבעיה ואופי הבעיה. הניתוח שמשמש להסרה מלאה או חלקית של בלוטת התריס מיועד לטפל במקרים בהם לא ניתן היה להפחית את רמת הפעילות של הבלוטה באמצעים תרופתיים וכן לטפל במקרים בהם התפתח בבלוטה גידול סרטני ממאיר.
הכנה לניתוח
לפני הניתוח יש לבצע מגוון רחב ביותר של בדיקות שמטרתן לקבוע את רמת הפעילות של הבלוטה ואת מידת היכולת של המטופל לעבור את הניתוח. כמו כן, יש לבצע בדיקות הדמיה שונות כמו למשל סריקת CT ו/או צילום רנטגן של הבלוטה. במקרים מסוימים יש ליטול דוגמית רקמה מהבלוטה לפני הניתוח וכן במנותחים קשישים יש לבצע בדיקת אק"ג וצילום חזה.
מעבר לכל זה יש לבצע את הניתוח רק במקרים שבהם ישנו גידול ממאיר בבלוטה או במקרים בהם הטיפול התרופתי בפעילות היתר של הבלוטה לא הביא לתוצאות הרצויות.
כיצד מבוצע הניתוח?
הניתוח מתחיל בחיטוי יסודי של אזור הצוואר על מנת להפחית את הסיכוי לזיהום באזור הניתוח. לאחר שהאזור המנותח עובר חיטוי יסודי, המנתח מבצע חתך בחלקו הקדמי של הצוואר ולאחר מכן הוא מנתק את כלי הדם שמזינים את הבלוטה ומנתק את הבלוטה ממקומה בזהירות.
במידה והניתוח מתבצע על מנת לטפל בסרטן בלוטת התריס, ייתכן מאוד כי בנוסף לבלוטה, המנתח יסיר גם את קשריות הלימפה באזור הצוואר. כמו כן, יש לציין כי במידה ונדרשת הסרה חלקית של הבלוטה על מנת לטפל בבעיה של פעילות יתר, לא תנותק אספקת הדם לבלוטה, שכן החלק שיישאר בגרונו של המטופל צריך להמשיך לתפקד.
לאחר הסרת הבלוטה המנתח יתפור את החתך וישאיר נקז אחד לפחות שמטרתו לנקז את הפסולת ואת הדם מהאזור. סך הכול הניתוח אורך כשעתיים בממוצע. הניתוח מבוצע תחת הרדמה כללית ולפני הניתוח יש להישאר בצום במשך שמונה שעות לכל הפחות.
מה הם הסיבוכים האפשריים?
ניתוח כריתת בלוטת התריס הוא ניתוח נפוץ שאינו נחשב למסוכן במיוחד. עם זאת, בדומה לכל פעילות כירורגית אחרת, גם ניתוח זה כרוך בנטילת סיכונים מסוימים. בין היתר מדובר על הסיבוכים הבאים:
- זיהום באזור הניתוח שעלול להוביל לצורך בניתוח נוסף לסילוק הזיהום.
- דימום באזור הניתוח יכול גם כן לעורר את הצורך בניתוח נוסף.
- לעתים נדירות ביותר מתרחש סיבוך שמקורו במתן מינון גבוה מדי של תרופות הרדמה.
- מאחר והבלוטה ממוקמת בגרון, ישנו סיכוי נמוך לפגיעה במיתרי הקול הסמוכים לבלוטה.
- במהלך הניתוח ישנו סיכוי נמוך לפגיעה בעצב שאחראי לעצבוב של מיתרי הקול.
- תיתכן גם פגיעה בבלוטה שנקראת בלוטת הפרא-תירואיד. פגיעה בבלוטה זו עלולה להוביל לפגיעה במשק הסידן.
החלמה לאחר הניתוח
לאחר הניתוח המנותח צריך להישאר באשפוז במשך עשרים וארבע עד שבעים ושתיים שעות על מנת לוודא כי אינו סובל מסיבוכים וכי הניתוח עבר בהצלחה. בדרך כלל, יופיעו כאבים מקומיים באזור הניתוח בהם ניתן לטפל בעזרת משככי כאבים. כמו כן, ייתכן כי בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח גוון הקול של המנותח ישתנה.
ראו גם:
ניתוח להוצאת אבנים מבלוטות הרוק